רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן

רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן (נקרא גם באסאני ובאסאנו ; ה'תל"ג 1673 (בערך), ורונה - א' ניסן, ה'תצ"ט, 1739, רג'ו אמיליה) היה רב איטלקי ומשורר מחכמי יהדות איטליה בראשית המאה ה-18, רבן של פדובה ושל רֶג'וֹ אמיליה (ריגיו), ורבו של רמח"ל.

ביוגרפיה

ישעיהו באסאן, בנו של הרב ישראל חזקיהו באסאן, נולד בוורונה בערך בשנת 1673. למד במנטובה אצל רבי משה זכות (הרמ"ז), ולאחר פטירתו בראשית שנת ה'תנ"ח (1697) המשיך בלימודיו אצל רבי יהודה בריאל, חבר בית הדין במנטובה וראש ישיבה בה. לאחר שנסמך לרבנות בידי חכמי מנטובה, חזר לוורונה ולמד בישיבתו של הרב מרדכי באסאן.

בשנת 1701 נישא ליוכבד בת רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך), רבה של רג'ו אמיליה (ריגיו), שהיה חתנו של רבו הרמ"ז. חותנו הסמיך אותו אף הוא לרבנות, ורבי ישעיה באסאן השתקע ברג'ו אמיליה.

בין 1715–1723 התגורר בפדובה, ושימש כרב בישיבה המקומית, שבה היה רבו של בן העיר רמח"ל, וחכמים נוספים. בזמן הפולמוס שהתנהל באיטליה נגד רמח"ל, היה רבו ישעיהו באסאן למגינו העיקרי; ניהל תכתובות עם רבני חו"ל המעורבים בפרשה, ואף הואשם בחיפוי על תלמידו. לדעת מאיר בניהו, רבי ישעיה באסאן הוא זה שאסף ושימר את האגרות העוסקות בפולמוס רמח"ל, המשמשות למחקר הפולמוס עד ימינו.

בשנת ה'תפ"ג (1723), חזר לרג'ו אמיליה, לעזרת חותנו בניהול ענייני הרבנות בעיר. לאחר פטירת חמיו בטבת ה'ת"צ (תחילת 1730) התמנה לרבה של העיר במקומו, תפקיד בו כיהן עד פטירתו. בשנתיים האחרונות לחייו חלה ובמשך שנה שהה בוורונה לצורך טיפולים רפואיים, הוא חזר לעירו ונפטר בה בב' בניסן ה'תצ"ט (1739).

בנו הרב ישראל בנימין באסאן (1701–1790) היה מהבולטים שבמשוררים היהודים-איטלקים בתקופתו, ולאחר פטירתו התמנה תחתיו כרבה של רג'ו אמיליה.

גיסו היה הרב מנשה יהושע פאדובה, רבה של מודנה ובנו של הרב יהודה מצליח פאדובה

זכותו תגן עלינו ועל כלישראל, אמן