רבי יחזקאל אברמסקי

רבי יחזקאל אברמסקי נולד לרב מרדכי זלמן במוסט שבמחוז הרודנה (היום בלארוס). למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רב העיר, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. לאחר מכן למד בישיבת טלז. למד גם בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בוילנה. היה רבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י וכן פעיל ציבורי. בסלוצק החליף בשנת 1923 את הרב איסר זלמן מלצר, שנאלץ לברוח מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. ב-1925 הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני "יגדיל תורה" ושימש כעורך הגיליון הראשון.

נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק.

בשנת 1928 התבקש על ידי חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה, אך שלטונות ברית המועצות האשימו אותו ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930), הושלך לבית הכלא המרכזי במוסקבה, נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח למחנה בסיביר. אך הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי,הרב קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), ה"חפץ חיים" ואף חיים נחמן ביאליק - שוחרר לאחר שנתיים, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1932), בתנאי שיעזוב את רוסיה לצמיתות. הוא יצא ללטביה, משם לפולין ואז ללונדון. משפחתו נשארה בתחילה ברוסיה כ"ערבון". כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר.

הרב אברמסקי השתקע בלונדון והתמנה לרב קהילת מחזיקי הדת. בשנת 1933 נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בלונדון וב-1935 כראש בית הדין של העיר. בשנים אלו המשיך במפעלו הגדול - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.

בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק) ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.

משפחתו

בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה. בנו פרופסור שמעון אברמסקיהיה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בתו של שמעון, ג'ני אברמסקי, הייתה מנהלת השמע והמוזיקה בבי.בי.סי. לרב אברמסקי היו שני בנים נוספים, משה ומנחם עזרא.

מתלמידיו

• הרב יצחק זילברשטיין
• הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר

חיבוריו

מלבד פירושו הגדול לתוספתא, נדפסו לא מעט ספרים של מאמריו וחידושיו, ביניהם:

• ארץ ישראל נחלת עם ישראל, באספקלריה של המסורת, בני ברק, ה'תשכ"ט, 1969
• דיני ממונות, הגדרת סוגיהם, חוברת ראשונה, לונדון תרצ"ט, מהדורה חדשה בני ברק, ה'תשכ"ט 1969
• חזון יחזקאל על מסכת פסחים, ירושלים, ה'תשל"ד 1974
• ‫ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים, ה'תשל"ח 1978
• חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, מאת רבי יחזקאל אברמסקי, וצורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, הוצאת בני המחבר, ירושלים, ה'תשמ"א 1981
• קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
• חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה, בני ברק ה'תשס"ט

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן