רבי יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 - א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות. שימש בין היתר כרב של סלוצק ושל צפת.
ביוגרפיה
הרידב"ז נולד בעיר קוברין (במחוז גרודנה שבבלארוס) בל' בשבט ה'תר"ה (1845) לרב זאב וילובסקי ולאשתו הנדיל. עוד בצעירותו נודע כעילוי. בגיל עשרים ושלש נבחר לרב באזבלין, ובשנת תרל"א שימש כדרשן בווילנה. הוציא לאור בשנת תרל"ד את ספרו מגדל דוד. שנתיים לאחר מכן מונה לרב בבוברויסק והוציא לאור את ספרו חנה דוד.
בשנת תרמ"ג עבר לפולוצק, בשנת תרמ"ז שימש כרב בווילקובישק, אך נאלץ לפרוש מהרבנות שם בגלל אי ידיעת פולנית (תנאי מחייב לרבנים לפי החוק באותו זמן). בשנת תר"נ עבר לשמש כרב של סלוצק. בתרנ"ו פנה לישיבת סלובודקה וביקש תלמידים לייסד ישיבה במקומו. משנת תרנ"ט עד לתרס"ב ערך והוציא לאור את פירושו על התלמוד הירושלמי. נסע לארצות הברית בשנת תר"ס כדי לגייס כסף להדפסת פירושו על הירושלמי ולמכור את ספריו, שם התקבל בכבוד רב כפי שמתאר עד ראיה תושב בוסטון: "ביאתו של גאון מפורסם זה לבוסטון עשתה רושם. רבנים, חשובי עדה וטובי עיר, מבוסטון ומערים ועיירות סמוכות לה, יצאו אל בית הנתיבות להקביל פניו וליװהו לוויה של כבוד בכרכרות וצבים לבית שהקצו לו במשך ימי התארחותו בבוסטון. בית זה נעשה תלפיות שכל פני שלומי אמוני ישראל פונים אליו, ויומם ולילה הוא הומה מרוב אורחים שבאו להתחמם כנגד אורו של מאור גולה זה השוכן כבוד בתוכו. זחה דעתם של יהודי בוסטון שזכו לארח בעירם את הגאון הסלוצקאי..."
לאחר המסע אף הקדיש את סדר נזיקין לתומכיו באמריקה. בתרס"ג עבר לארצות הברית במטרה לחזק את היהדות במקום ונתמנה לרב בשיקגו. אולם משנתקל בהתנגדות של רבני המקום ונוכח כי לא יוכל להביא לתיקונים שרצה בהם[3] ויתר על משרת הרבנות.
כי באמת בעיר שיקאגא יש הרבה יראי ד' באמת יוסף ד' עליהם, וכאשר באתי שמה, והקיפוני בני העיר לקבל עלי משרת הרבנות והבטיחו לי שיחזיקו ישיבה אשר איסד, ובאמת יכולת ביד עיר הזאת להחזיק ישיבה גדולה בתבל וחשבתי אולי אהיה שליח להכניס ישיבה גדולה אל המקום אשר רוב ישראל נוסעים יום יום ונעתרתי להתישב שם, [ד' אלקי' לפניך נגל כל תעלומות לבבי ואת מחשבתי]. וכאשר החלותי לראות את הטרפות שבהעיר והתחלתי לתקן וראיתי אשר כל מה שאעשה תקנות לתקן אתקלקל יותר ויותר כי החברה הזאת עם המכונה רב שלהם עמדו לשטן. וכאשר ראיתי היטב שלא אוכל לתקן כי אין בכח כל העיר לעמוד לנגד העזות מהקטנים שבהם שמחזיקים בידי הנוכל הזה, גמרתי בדעתי לעזוב העיר, כי ידעתי שלא אבטל החברה הקטנה הזאת שהם שלוחים נאמנים מהשטן.
— שו"ת בית רידב"ז כח
בתרס"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם ייסד ישיבה בה למדו כמאה תלמידים. הייתה לו תוכנית להביא לצפת קבוצה גדולה מתלמידי ישיבות בליטא אשר תלמד בפרט בעיון בכתבי הגר"א אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.
משפחתו
בתו הגדולה וולה, הייתה נשואה לרב יוסף קאנוויץ, מחבר "דברי יוסף", יורשו ברבנות צפת, ולפני כן רב בליטא ובארצות הברית.
בתו השנייה לאה גיטל, הייתה נשואה לרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, רבן של כמה ערים בליטא. היא הייתה חמותו של רבי יחזקאל אברמסקי.
בנו רבי משה בצלאל, חמיו של הרב אברהם ורנר רבה הראשון של נתניה
שני בנים נוספים: אהרן יצחק ושלמה.
היתר המכירה
היה מהמתנגדים להיתר המכירה וחלק בנושא זה על הרב קוק (תשובה ארוכה של הרב קוק אליו בנושא ניתן לראות באגרות הראי"ה, אגרת תקנ"ה, ותשובה על הדברים נכתבה בהקדמה לספרו של הרידב"ז בית רידב"ז). נסע לפריז להפגש עם הברון רוטשילד על מנת להסתייע בו בעניין השמיטה. על מנת להסביר את שיטתו בהלכה בנושא השמיטה בשנת תרע"ב הוציא מחדש את ספרו של רבי ישראל משקלוב "פאת השלחן" בתוספת פירוש שלו (בית רידב"ז ושו"ע שבת). עם כל זאת, למרות המחלוקת החריפה ביניהם בעניין הרעיון הציוני והשמיטה, הייתה ביניהם ידידות עמוקה.
ספריו
מגדל דוד - חידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי
חנה דוד - פירוש על מסכת חלה
נימוקי רידב"ז - פירוש על התורה
שו"ת הרידב"ז - שאלות ותשובות יצא לאור בשנת תרמ"א בווילנה
ביאור על התלמוד הירושלמי
חידושי רידב"ז - פירוש הקצר
תוספות רי"ד - פירוש הארוך
ביאור על פאת השלחן לרבי ישראל משקלוב
שו"ע לשבת
בית רידב"ז
הרב יעקב דוד וילובסקי, קונטריס השמיטה, תרס"ט
נפטר בא' בתשרי ה'תרע"ד בצפת.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן