רבי שמואל דרזי

הרב הגאון המקובל שמואל דרזי זצוק"ל זיע"א: נולד בשנת 1922. ראש ישיבה, מקובל, מוהל, גאון בנגלה ובנסתר, איש חסד ואמונים. יראת שמים טהורה. מעמודי האש העולמי בהבנה ובידיעת כל רזי תורת הקבלה. עבד את בוראו במסירות נפש. התעצם בתפילה על פדות השכינה וגאולתן של ישראל. קירב לבבות רבים לאביהם שבשמים. גומל חסדים בסתר וחיתן הרבה יתומים. איש אמת. נתבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש "וישב", בעידן רעוא דרעוין בקריאת התורה. כ"ג בכסלו 2006. חי כ-84 שנים. ציונו בגבעת שאול.

אביו: ר' יצחק. אם: מרת שמחה. רבותיו: ר' יוסף רביע זצ"ל. חכם ששון מזרחי זצ"ל. חכם אפרים הכהן זצ"ל. ר' יהודה פתיה זצ"ל.

חברותות: חכם סולימאן מוצפי זצ"ל, ר' יעקב מוצפי זצ"ל, ר' יהודה צדקה זצ"ל, הרב יצחק כדורי זצ"ל. הרב ששון לוי זצ"ל.

עוד בהיותו ילד התאבק בעפר רגליהם של חכמים. בתחילת דרכו עסק במסחר בשוק הסיטונאי בעירק ומשם התקדם כמנהל חשבונות אצל שר האוצר בממשלת עירק. עקב המאורעות שפקדו את יהודי בגדד הקימו הוריו ישיבה ובית-כנסת בביתם ומשם הפיצו תורה. ב-1950 בהיותו בגיל 28 עלה ארצה דרך פרס, למרות לחצים והצעות מפתות כדי שישאר בעירק. רבינו עזב הכל ועלה לא"י. ב-1953 נשא לאישה את לטיפה יפה, נולדו להם חמישה בנים ושתי בנות. בשנת תשנ"א שכל בן צעיר לימים, ר' ישורון, שנפטר בהיותו בן 29 שנים (חמישה חודשים לאחר נישואיו).

משחר נעוריו, שקד על התורה. כשהיה מגיע המקובל ר' יהודה פתיה זצ"ל, היה רבינו יושב על אדן החלון ומקשיב. בגיל צעיר היה משמש ובן בית אצל ראשי רבני בבל, מהם החכם ר' ניסים כדורי זצ"ל. בגיל 15 הצטרף ללימוד אצל הגאון ר' יוסף רביע וחכם ששון מזרחי, דרך לימוד זה נכנס לחוכמת הקבלה. למד 7 שנים מדי שבת אצל חכם אפרים הכהן זצ"ל. למד עם חכם סולימאן מוצפי זצ"ל בליל שני ושישי בביה"כ "טוויג". למד עם ר' יעקב מוצפי בביה"כ "שמש צדקה". וכן למד חברותא עם ר' יהודה צדקה שנים רבות. כ-21 שנים למד חברותא עם הרב יצחק כדורי בישיבת "דור ישרים" (בחייהם ובמותם לא נפרדו, ציונו של הרב דרזי בסמוך לציונו של הרב כדורי זצ"ל), אח"כ הקים רבינו את ישיבת המקובלים "ניות ברמה", בה שימש כראש הישיבה עד יומו האחרון. אין ספק, שאם היה בחיים, היה ממשיך דרכו של זקן המקובלים, הרב יצחק כדורי זצ"ל.

בבחרותו, למד בבית המדרש "בני ציון" בבגדד, בבניין שהוקצה לישיבה ע"י המקובל הגאון והצדיק חכם סלמן מוצפי זיע"א. בבית המדרש הכירו השניים זה את זה. כאשר התמנה רבי סלמן מוצפי לראש הישיבה, החל חכם שמואל דרזי למסור שיעורים בישיבה. באותן שנים מסרו השניים שיעור קבוע שהתקיים עד לפנות בוקר, בנוכחות כ-100 תלמידים. השיעור היה מתחיל באמירת תיקון חצות במשך כשעה וחצי. לימים העידו הנוכחים כי בכל לילה חשו מחדש שבלילה זה חרב בית-המקדש.

בנו, חכם יצחק דרזי שליט"א סיפר, שבכל עת שאביו היה מתעורר בלילות, באיזו שעה שתהיה, גם באופן שרק כמה דקות קודם לכן נרדם, מיד היה קם בזריזות וחריצות לעבודת ה'. באומרו: "אדם המתעורר בלילה, אין הדבר מקרה הוא אלא אות מהשמים, כי הקב"ה מחכה לתורה שלו ולתפילה שלו, ויכול להיות שבזכות כך, באותו רגע הציל את כל העולם כולו והכריע אותו לכף זכות. וכמה אחריות יש עליו ועל כלל ישראל בזה". הרב היה הראשון להוציא לאור סדרת סידורים עם כוונות הרש"ש.

פעם בעת שהרב היה באמצע התפילה, נכנס אדם שהיה מעורער בנפשו לבית-הכנסת והחל להכותו מכות נמרצות. הרב לא השגיח בזה כלל כי כל כולו היה שקוע בתפילה. לאחר סיום התפילה שאל בתמימות: "מה היה הרעש כאן?", ועל ההכאות לא שאל, כי לא הרגיש כלל שהיכוהו.

הרב הלך בכל יום בקביעות לכותל, במשך כ-40 שנים היה נראה ראשון בנץ החמה, בקיץ ובחורף. ואפילו בימי השלג כאשר היה צריך לעשות מאמצים עילאיים כדי להגיע. באחד מן הימים, כשחזר מהתפילה מהכותל המערבי כדרכו בכל יום, באמצע הדרך, הורה לנהג שלו לעצור, והצביע מיד לעבר המונית הבאה מולם באומרו בהחלטיות ובנחרצות: "דעו! כי יש מחבלים במונית זו הבאים לעשות פיגוע חס-וחלילה בירושלים". תלמידיו, ביודעם כי רוח הקודש מדברת מתוך גרונו של הרב, התקשרו תכף ומיד למשטרה, ודיווחו על המונית שבא יש מחבלים. וכן היה, שתפסום עם חומרי חבלה ונמנע פיגוע גדול.

מעשה היה שפנו לרב מכריו מהעיר חולון והתייעצו עמו לגבי קניית מגרש עבור "בית-כנסת". הרב הגיע אליהם מירושלים בכבודו ובעצמו, ובירר עבורם על מקום נוח. והנה, מצאו אדם שאינו שומר תורה ומצוות שהיה לו מגרש מתאים. הרב בא עמו בדברים וביקש כי ימכור את המגרש במחיר נוח בשביל המטרה הנעלה. נענה אותו יהודי ואמר: "אני מוכן להוריד במחיר, בתנאי שיברכני הרב בבן זכר, הואיל ואני אדם מבוגר ולא זכיתי לבנים". ענה לו הרב: "כדי שהברכה תחול, עליך לשמור שבת "כי היא מקור הברכה", והוא תנאי ראשון. נענה אותו יהודי ואמר: "אני מסכים, אבל בעוד שבועיים אתחיל לשמור שבת". ענה לו הרב: "לא כן! אלא מעתה הפסק מיד מחילול שבת, ותזכה לבן זכר". נענה אותו יהודי לבקשת הרב ומיד החל בשמירת שבת, ואכן זכה לבן יחיד כדברי הרב. ובן זה כיום הנו אחד מגדולי ומרביצי התורה בעיר חולון.

הרב ידע את יום מותו, יומיים לפני פטירתו, בשיעור שהעביר, דיבר על אפסיותו של האדם בעולם, ואין אדם יודע יום מותו, ועל האדם לחטוף בעולם עוד מצוות. הרבנית הצדקת מספרת כי סמוך לפטירתו אמר לה החכם: "הינך רואה? זה חצות! זה זמן חצות!" ולא ירדה לסוף דעתו. אולם במוצאי שבת קודש עת אשר הזדרזו ורצו להספיק לקוברו קודם חצות לילה (שכידוע לפי כמה מקובלים עניין זה במוצאי שבת קודש) הבינה אז, כנראה, מה היתה כוונתו.

הרב הגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א בהספדו על הרב דרזי לאחר השלושים סיפר כי הרב אטון שבתי בא בחלום לצדיק יסוד עולם שבדורנו, וגילה לו מהו סוד הפסוק בתהלים מזמור צ': "תשב אנוש עד דכא, ותאמר: שובו בני אדם". הגמרא בתענית דף ט' עמוד א' דורשת על הפסוק: "ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד". לאחרונה גם אצלנו הלכו שלושת הרועים, וסימנם "דכא"- ר"ת הרב דרזי שמואל זצ"ל, הרב כדורי יצחק זצ"ל והרב אטון שבתי זצ"ל. והם אף נפטרו בסדר זה. הרב אמר לצדיק בחלום, שמשמעות הדבר הוא שעכשיו הגיעה עת התשובה של עם ישראל.