רבי משה אהרון פינטו

הצדיק עליו השלום רבי משה אהרון פינטו, הוא בנו של רבי חיים פינטו (הקטן) זצוק"ל ונכדו של רבי יהודה המכונה רבי הדאן. אשתו של הצדיק, הרבנית מזל מדלן תליט"א, בניהם רבי דוד חנניה, רבי דניאל עזר, רבי חיים שמעון ורבי יעקב, שליט"א. אחיו: רבי מאיר ורבי רפאל.

רבי משה אהרון נולד בהושענא רבה שנת ה'תר"ע בעיר מוגאדור (מרוקו). בילדותו נהג להתבודד רבות על חוף הים בעיר מולדתו.

וכשהיה משוטט על חומת העיר סיפר שהיה מתבונן בתותחים שהציבו הפורטוגזים כדי להגן על העיר, ומתוך כך הסיק שעל האדם לבנות לעצמו כלי מלחמה על מנת להיאבק מול אויבו העיקרי – היצר הרע.

חשב הצדיק בליבו והחליט כי עבורו התורה תשמש כחומת מגן המונעת את כניסת היצר והמצוות כתותחים ההודפים את הפולש הרע. עוד בצעירותו הבחין היטב ברציפות הגלים והתמדתם והבין כי לעבוד את הבורא זקוקים לרציפות, דביקות אמיתית והתמדה ללא הפסקה, ומתוך כך החליט שאין לו עניין בחיי העולם הזה הגשמי, ואת כל מהותו וישותו יקדיש לעבודת הבורא.

קצת מנפלאותיו של הצדיק המלומד בניסים רבי משה אהרון פינטו זצוק"ל:
והסיפור שהיה כך היה, ערב שבת אחד כשהיה הרב המקובל רבי חיים פינטו שליט"א בנו של רבי משה אהרון ואביו של רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א, תינוק בן שנה, ארע לו מקרה נורא, נשמתו פרחה ממנו לפתע, ושמחת הבית הפכה ברגע אחד לאבל כבד. אמו שתחיה, החלה לבכות על בנה שמוטל לפניה ללא רוח חיים, ואביו הצדיק רבי משה אהרון פינטו הסתיר את צערו כל עוד שבת, ולא הראה כל סימני אבלות ורק אמר לאשתו הרבנית "הניחי את חיים הקטן בחדר בעריסתו ויהיה בסדר, נקיים את השבת כרגיל". הרבנית עשתה כמצוות בעלה וכך נהגו עד צאת שבת קודש, כשהם מקיימים את מצוות השבת כהלכתה, אביו של רבי חיים שמעון שליט"א מקדש על היין, הולך לבית-הכנסת, אוכל את ארוחת השבת ומקיים את כל מצוות השבת. במוצאי שבת אמר הרב לאשתו הרבנית "לכי לחדר לראות את בננו". היא נכנסה לחדר וכמעט שהתעלפה, כשראתה את בנה הקטן בריא ושלם, בוכה, מבקש לאכול. הרב אמר לה "רק בזכות השבת, שלא פגענו בה ולא חיללנו אותה שב בננו מעולם האמת. קיימנו את מצוות השבת ובזכות זה בננו חי" (מתוך הספר "השושלת לבית פינטו").

בזקנותו חלה הצדיק במחלה קשה, בעת שתקפוהו ייסורים קשים היה מסתגר את חדרו עולה על יצועו ותוך בכי מר העתיר לבורא עולם שייסורים אלו יכפרו על חטאיו ושיהיה זה מזבח כפרה על כלל ישראל.

לאחר שמחלתו התפשטה וייסוריו התגברו החליטו הרופאים לקטוע את רגליו על מנת למנוע ממנו את ייסוריו אך רבי משה אהרן סרב לכך בכל התוקף וטען כי קיבל מהקדוש ברוך הוא רמ"ח אברים ועליו להחזירם לו בשלמות.

רבי משה אהרון זצוק"ל הודיע לבנו שיבדל לחיים טובים וארוכים, כי רצונו להיקבר בחלקת קבר מבודדת ודרש שלא יאות לקבל את החלקה במתנה אלא ירכוש אותה בכסף מלא.

לאחר חודשיים הפצעים ברגליו הגלידו אך ב"שבת נחמו" אחז שיתוק במערכת הדיבור של הצדיק וייסוריו גברו עוד יותר. בליל ד' אלול ה'תשמ"ה הופיע בחלום לבנו הגאון הצדיק רבי חיים שמעון שליט"א וביקשו להתייצב ליד מיטתו למחרת בערב. וכך למחרת בשעות הלילה המוקדמות עלתה נשמתו בקדושה ובטהרה .

שנזכה לישועות בעזרת השם,

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל..

מקור: https://twodaynews.com

תמונות: באדיבות המשפחה