רבי מנחם מנדל בן משולם אוירבך

מנחם מנדל בן משולם אוירבך (1620 - 8 ביולי 1689) (בעברית: מנחם מנדל אויערבאך) היה רב, בנקאי ופרשן אוסטרי, שנולד בווינה בראשית המאה ה -17. הוא צאצא של משפחת אוירבך-פישוף הידועה, גם אביו משולם סולומון וסבו מצד אמו, הרב יהודה לובה רופא, היו חברים בגטו וינה.

ביוגרפיה

אורבך קיבל השכלה תלמודית, והיה תלמידו של יואל סירקס (ב"ח), של יהושע הושל בן יוסף מקרקוב, ומנחם מנדל קרוכמל מניקולסבורג. הוא התחתן עם בתו של יהודה לוב כהן מקרקוב (נפטר 1645), ואז התיישב בקרקוב, ועסק עם אחיו בעסקים בנקאיים. בהמשך חזרו שניהם לווינה, שם נשאר מנחם לאחר מות אחיו בשנת 1666, עד לגירוש היהודים מווינה על ידי הקיסר ליאופולד.  בשנת 1670. בנימין לב (וולף) פישהוף, כנראה הצעיר מבין האחים, גורש גם הוא באותה תקופה, והפך לרב בניקולסבורג.

לאחר הגירוש, אורבך הפך לרב ברוזניץ, מורביה, ובשנת 1673 בקרוטושין, שם במשך שש עשרה שנים ועד מותו הוא תפקד בתפקיד כפול של רב ופרנאס של מחוז פוזן. בקרוטושין הקים ישיבה שנודעה במהרה ברחבי פולין, ואליה הקדיש חלק ניכר מזמנו וממרצו (אליקים בן מאיר, שו"ת, סעיף 61). בנו מוזס היה פרנס במחוז פוזן, ממנהיגי הסינוד של פולין הגדולה, ונשיא האסיפה של קובילין בשנת 1733. מנחם מנדל נפטר בקרוטושין, פוזן, 8 ביולי 1689.

עבודותיו

אורבך היה מחבר "עטרת זקנים" (כתר הזקנים; השווה את משלי xvii. 6), פרשנות על אורא יים, מחלקת השולחן ערוך, שהודפסה ב- Dyhernfurth, 1720, והוציאה לאור ברוב המהדורות של אותה יצירה. הוא גם השאיר בכתב יד עקרון הבית (העקרה מהבית; השווה תהילים cxiii. 9), פירוש לחטיבה אחרת בשולחן הערוך; כלומר, חושן משפה.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן